פסק דין בתיק ע"ת 89/01

נראה לי, שלא היתה הצדקה להרשיע את המערער בעבירה שלפי האישום החלופי, דהיינו - על נהיגה באי זהירות על פי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, כאשר האישום העיקרי היה על עבירה של אי אחיזת ההגה בשתי ידיים תוך שימוש בטלפון סלולארי. משנפלה העבירה לפי תקנה 28(ב) ולא הוכחו יסודות העבירה של אי זהירות לא היה מקום להרשעה בעבירה שלפי האישום החלופי כאמור. מתוך העובדות שהתבררו בביה"ד קמא עלה בבירור, על פי הודיית המערער עצמו, כי התקיימו יסודות העבירה שלפי תקנה 28(א), ונראה לי לכאורה הגם שיש בכך משום "דקדוקי עניות", וניתן היה להרשיע את המערער על פי תקנה 28(א).

לאור האמור, אני מבטל את ההרשעה לפי תקנה 21(ג), ומרשיע את המערער לפי תקנה 28(א). הקנס שהוטל על המערער יישאר בעינו ותבוטל הפסילה על תנאי.

בשל הסוגייה המעניינת שהעלו הסניגור והתובע, יינתנו נימוקי פסק הדין בנפרד, והם יישלחו לבאי כוח הצדדים.

ניתן והודע היום, 30/07/2001, בפומבי ובמעמד הצדדים.

אל"ם עזרא קמא -  שופט